קיבלת שיחה או הודעה חשודה? הנה מה עושים

זה קורה לכולם — טלפון מבזק שמדברים איתך ברוסית, שיחה מכללית על חוב שיש לך, התחזות לחברת כרטיסי אשראי ובקשת המידע המלא של הכרטיס "לאימות", חוב לכביש 6, ועוד. הקול נשמע רשמי, הסיפור נשמע הגיוני, והלחץ עולה מהר.

אז מה עושים?

בזמן השיחה

לא מוסרים שום פרט! לא מספר תעודת זהות, לא פרטי אשראי, ולא סיסמאות.

אם מבקשים מכם להתקין אפליקציה, לאשר גישה מרחוק לווינדוס שלכם, או ללחוץ על קישור לא מזוהה — לא לעשות שום דבר מזה. (על קישורים יפורט בהמשך הפוסט.)

לא להתבייש לנתק ולהגיד שתחזרו אליהם אחר כך. חברות לגיטימיות לא יכעסו על זה.

מה עושים אחרי?

אם חשדתם שזה אמיתי — מתקשרים ישירות למספר הרשמי של אותו גוף.

אם כבר מסרתם פרטים — פועלים מהר: מתקשרים לבנק לחסום את כרטיס האשראי, ומגישים תלונה לרשות להגנת הפרטיות אם מדובר בדליפת מידע אישי. לגבי הגשת תלונה למשטרה — כדאי, אפילו שאני לא בטוחה שהם יתייחסו לתלונה ברצינות.

אם כבר לחצתם על קישור חשוד ואתם לא יודעים מה לעשות — מערך הסייבר הלאומי הכין מדריך מסודר בדיוק לזה: "אופס, כבר לחצתי — מה עכשיו?".

ומה עם הודעה?

אם קיבלתם הודעה עם קישור — לא ללחוץ עליו ישר. הוא דורש בדיקה.

היכנסו לאתר ScanMySMS (מומלץ על ידי מערך הסייבר הלאומי). אם הלינק רשמי — ניתן להיכנס. אם לא — לא ללחוץ בשום מצב, גם לא מסקרנות. מערך הסייבר הלאומי מרכז כלים והמלצות נוספים בנושא בעמוד הזה.

קיבלתם קישור ואתם לא בטוחים?

אל תלחצו שלא תילחצו. מעבר ל-ScanMySMS, יש עוד כמה כלים שיכולים לעזור לבדוק אם קישור זדוני או בטוח: סטטוס גלישה בטוחה של גוגל, Norton Safe Web, URLVoid, PhishTank, URLScan, VirusTotal, IBM X-Force Exchange, Trend Micro Site Safety ו-PSafe.

קיימים שירותים נוספים שמאפשרים לבדוק גם קישורים מקוצרים — אפשר לאתר אותם בחיפוש "unshorten url".

זכרו: קישורים מקוצרים אינם בהכרח זדוניים. פעמים רבות הם משמשים למעקב אחר נתונים, או פשוט מתוך רצון לייצר קישור קצר ונוח. אם אינכם בטוחים, אפשר להיעזר באחד מהכלים האלה — או, הפתרון הפשוט ביותר, להיכנס באופן יזום לאתר שאליו אתם רוצים להגיע, ולא על ידי לחיצה על הקישור.

לא מתקשרים למספר שמופיע בהודעה — רק למספר הרשמי של החברה. ולא מעבירים הלאה, גם אם "חשוב שכולם ידעו".

דוגמה שקרתה לאחרונה

משתמשים קיבלו הודעה על "חגיגת יום השנה" בתנובה, שבה הם התבקשו למלא פרטים כדי לקבל 500 ש"ח. הקישור היה הונאה, ונוכלים קיבלו מידע של מאות אם לא אלפי משתמשים.

אפשר לקרוא את הכתבה המלאה כאן.

למי שרוצה להבין טוב יותר איך מתקפות הנדסה חברתית ופישינג עובדות בפועל — מערך הסייבר הלאומי הכין משאב אינטראקטיבי שמראה את זה מהצד של התוקף: לחצו כאן.