זה קורה לכולם. טלפון מבנק שלא התקשרת אליו, מביטוח לאומי שמבשר על "בעיה בתיק", SMS מחברת משלוחים עם קישור לאימות כתובת. הקול נשמע רשמי, ההודעה נראית אמיתית, והלחץ מגיע מהר.

לפני שעושים כלום — כדאי לדעת כמה דברים.

בשיחה — מה לא עושים

לא מוסרים פרטים. שום פרט. לא מספר תעודת זהות, לא פרטי כרטיס אשראי, לא סיסמאות, לא קוד שהגיע ב-SMS "לאימות". גוף רשמי לא יבקש מכם את הדברים האלה בטלפון.

לא לוחצים על כלום. אם מבקשים מכם להתקין אפליקציה או לאשר גישה מרחוק למחשב — זה נוכלות. תמיד.

לא מתביישים לנתק. אפשר להגיד "אני אחזור אליכם" ולסיים. שום גוף לגיטימי לא יכעס על זה.

בהודעה — מה לא עושים

לא לוחצים על קישורים. גם אם ההודעה נראית מהבנק, מהדואר, מחברת הביטוח. קישור בהודעה הוא הדרך הנפוצה ביותר לגנוב פרטים.

לא מתקשרים למספר שמופיע בהודעה. אם רוצים לבדוק — מחפשים את המספר הרשמי באתר הרשמי בלבד.

לא מעבירים הלאה. גם אם ההודעה נראית אמיתית ו"חשוב שכולם ידעו" — בדקו קודם.

מה עושים אחרי

אם חששתם שזה אמיתי — התקשרו ישירות לגוף הרלוונטי, דרך המספר שמופיע באתר הרשמי שלו. לא דרך המספר שהתקשר אליכם.

אם כבר מסרתם פרטים — פועלים מהר. מתקשרים לבנק לחסום את הכרטיס, מגישים תלונה במשטרה דרך האתר הרשמי, ומדווחים לרשות להגנת הפרטיות.

אם לא מסרתם כלום — כדאי לדווח בכל זאת. כל דיווח עוזר לאתר את הנוכלים ולמנוע את הקורבן הבא.

למה זה עובד עליהם

כי הם משתמשים בלחץ. "חשבונך יוקפא תוך שעה." "לחץ עכשיו לאישור המשלוח." הלחץ הזה מכוון — הוא מונע מכם לחשוב.


זמן הוא תמיד בצדכם. נוכל ימהיץ. גוף לגיטימי יחכה.